ברכות לאילנה גרף על הראיון בNews1 והשער שעיצבה למגזין Voice!

http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-97198-00.html
האמנית המאיירת אילנה גרף הוזמנה לאייר שער למגזין VOICE שמקום מושבו בניו-יורק בזמן מבצע "צוק איתן"; לכבוד הפרסום הבינלאומי הזמנתי אותה לראיון שתספר לנו על תהליך העבודה ועל הפרסום.
מה זה מגזין VOICE?
מגזין voice הינו מגזין של ארגון "בני ציון" אשר המרכז שלו נמצא בניו-יורק. בני ציון הינו ארגון הפעיל למען תרומות לישראל, הפרויקט המוכר שלהם הינו בית-החולים "בני ציון" בחיפה ועוד. המגזין יוצא לאור ארבע פעמים בשנה (חורף קיץ אביב וסתיו) ומופץ בעשרות אלפי עותקים לכל רחבי ארצות הברית, ויש לו גם גרסה וירטואלית לדפדוף באתר שלהם.
המגזין שהתבקשתי לאייר את השער שלו הינו מגזין חודש ספטמבר 2014 שייצא לאור ברוח חגי ישראל.
איך הגיעו אליך וביקשו ממך לאייר את שער המגזין?
זו איננה הפעם הראשונה שאני מאיירת את שער המגזין של בני ציון. עורכת המגזין, גב' ליסה פאול, פנתה אלי כבר ב-2011 בבקשה לאייר את מגזין ספטמבר של אותה שנה. היא מצאה אותי באתר אגודת המאיירים הישראלית, שם אני מציגה מספר דוגמאות מעבודותיי. היא התרשמה מהסגנון שלי ומאוד אהבה אותו, היא פנתה וביקשה ממני אז האם אוכל לאייר עבורם את שער המגזין.
בזמן העבודה על המגזין הקודם ליסה הגיעה לביקור סיור בארץ, כדי לכתוב על פעילות הארגון ונפגשנו בתל אביב, עבדנו על אישור הסקיצות בבית קפה... כך שגם הכרנו באופן אישי ואף היינו בקשר מידי פעם באי מיילים גם לאחר מכן.
מה המיוחד בתהליך שקרה בקיץ?
בחודש יולי השנה, פנתה אלי באי מייל נרגש ליסה פאול, בדאגה לשלומי ולשלום משפחתי בגלל המצב, הטילים וכל מה שקרה פה בזמן "צוק איתן". אני מתגוררת ברחובות ויש לי משפחה גם באשדוד והיא זכרה זאת משיחותינו בפעם הקודמת.
באותה הזדמנות שאלה ליסה אם אוכל וארצה לאייר את שער המגזין הקרוב, כאשר הדגישה בפני שיש לי כחודש וחצי לביצוע ועוד כשבועיים להגשה סופית.
העבודה היא בתשלום או בהתנדבות?
לא, זה לא בהתנדבות, הארגון משלם על העבודה בצורה יפה ומכובדת ובנוסף, אני תמיד מקבלת תחושה שמאוד מכבדים ומעריכים את האמנות שלי ואת השקעתי, שזה לא פחות חשוב...
אז אני מבינה שהסכמת...
כן, האמת, הייתי די עמוסה דווקא בתקופה זו, בדיוק עבדתי על איור שני ספרי ילדים, ובנוסף התנאים לא היו כל כך טובים בגלל המתח והדאגה, במיוחד למשפחה הקרובה והרחוקה, הכניסה לממ"ד מספר פעמים ביום, והחדשות בטלוויזיה הדלוקה כל הזמן.... אבל דווקא בגלל זה חשבתי שעדיף לי לשקוע בעבודה ולהפיג כך מעט את המתח ולכן הסכמתי לפרויקט.
את עובדת בסטודיו? יש לך משרד בבית או במקום אחר?
אני עובדת מהבית, יש לי חדר עבודה, עם מחשב, טאבלט, שולחן עבודה והמון ניירות וצבעים...
ספרי לי איך מתנהל תהליך אמנותי של איור של פרויקט כזה, יש לך הנחיות או חופש פעולה מלא?
התהליך הוא כזה שאני מתחילה בסקיצה שמתפתחת ונשלחת לאישור בשלבים שונים, והעורכת מחזירה לי אי-מייל עם הערות או תיקונים, מה נהדר בעיניה ואולי מה פחות אהבה או איזה שינוי שהיא מבקשת ממני לעשות. וכך הלוך ושוב עד לתוצאה הסופית.
לצורך האיור הספציפי הזה היא בקשה משהו שיהיה מאוד עשיר מבחינת שכבות ועומק.
היא ראתה איזו עבודה שלי, באתר האישי שלי, ורצתה שזה יהיה משהו בסגנון. לכן, יצרתי קולא'ז גזור וקרוע בנייר חום על נייר של חומת ירושלים, ועליו הוספתי אלמנטים בצבע. לאחר מכן סרקתי את זה, והוספתי את שאר האלמנטים שהיא ביקשה באיור דיגיטלי המדמה צבעי גיר וצבעי מים. במספר שכבות.
אמנם במקרה הנוכחי של האיור למגזין בני-ציון, העורכת ביקשה תחילה שאעשה שוב הדפס (כמו בפעם הקודמת שעשיתי הדפס רשת) אך הסברתי לה שלא אוכל בגלל המצב בארץ להגיע לסדנא אני עושה בה הדפסים, ולכן הצעתי שאעשה שילוב של קולאז' ידני על נייר, בשילוב עם עבודה דיגיטלית. הראיתי לה מספר דוגמאות והיא התלהבה והסכימה, ונתנה לי יד אמנותית חופשית. (כאמור, היא מאוד אוהבת את הסגנון האמנותי שלי).
לגבי תוכן האלמנטים שמופיעים על-גבי השער: שתי יונים, חומת ירושלים ומגדל דוד, דגל ישראל, מנורה מוזהבת, רימון ותפוח - אלו אלמנטים שכן היו חשובים לה שיופיעו. היא לא רצתה אלמנטים דתיים אבל בהחלט כאלו שמסמלים עבור יהדות ארצות הברית, ויהודים בכלל, את ישראל והחגים. בקיצור, סמלי החג בתוספת של שתי יונים.
בנוסף, כמובן שמבחינה טכנית, יש צורך להשאיר מקום לטקסטים על השער, כלומר לתכנן את מיקום האיורים כדי שהטקסט ישתלב טוב.
בסופו של התהליך היא הראתה את התוצאה גם למנהל שלה, ולמעצב הגרפי של המגזין המביע דעה מקצועית וגם מוסיף את הטקסט, הפונטים והעיצוב הסופי.
מה היה חשוב לך, איך רצית שזה ייראה?
לי היה חשוב להביא לידי ביטוי את הייחודיות האמנותית שלי, כתב היד האמנותי והאיורי שלי, ויחד עם זה לא לגלוש לקיטש או משהו בנאלי מידי.
אז את מאיירת במחשב? הסבירי לי קצת על תהליך של איור איך זה עובד?
בדרך כלל האיור שלי לכל פרויקט, אם זה ספר ילדים, שער מגזין או כל דבר אחר, מתחיל מסקיצות על נייר. בדרך כלל אני גם עושה תחקיר מקדים. מחפשת מידע, בעיקר תמונות או חומר רקע על הנושא שאני צריכה לאייר. לומדת אותו גם מבחינה ויזואלית.
בין אם זה צפרדע, מחילות של חפרפרת, דובים חומים או לבנים בהתאם למיקום גאוגרפי, או בתים של עיר, כמו ירושלים במקרה זה... איך זה נראה בדיוק, מה מאפיין וחושבת באיזה חומר לעבוד ובאיזו טכניקה. לפעמים זה ספונטני יותר, ולעיתים דורש יותר תכנון.
בשנים האחרונות אני עובדת עם עט דיגיטלי ונעזרת לאחר הסקיצות הראשוניות בתוכנות איור מקצועיות באייפד, וכן בפוטושופ במחשב. העבודה הדיגיטלית שלי בעצם די דומה לעבודה מסורתית על נייר עם עיפרון או מכחול, רק שמחליף אותם עט דיגיטלי ומסך מחשב.
יש עבורך הבדל בין עבודה על נייר לבין עבודה ממוחשבת?
מבחינתי אין כמעט הבדל כי אני גם משלבת לפעמים עבודות נייר שלי בתוך האיור והכל הופך ליצירה אחת. זה אותה יד עושה את הכל... דווקא היתרון של המדיה הממוחשבת לצורך איורים היא שאפשר למחוק בקלות, לעבוד בשכבות, לייבא ציורים שלי ולשלבם, מה שמקל על העבודה, וגם, בסופו של תהליך אין צורך לסרוק. מופק קובץ ברזולוציה גבוהה ומוכן לדפוס.
כמובן שאין את נושא החומריות וריח החומרים והצבעים, אבל אני משלימה לעצמי את זה בסדנת תחריט או הדפס רשת.
אז מה היה שונה הפעם בעבודה על השער מהפעם הקודמת?
כמו שציינתי, העבודה הייתה באמת תחת מטחי טילים. לא פעם ולא פעמיים נקטעה עבודתי בגלל אזעקות, וכמו שאמרתי המתח. הטלפונים. כאשר העורכת נמצאת איתי בקשר אי-מיילים יומיומי גם בגלל המגזין וגם בדאגה שהכול בסדר אצלי... שהבית עוד קיים... זה היה לפעמים קצת הזוי, כשנזכרים בזה. כמה מאיירים בעולם מאיירים יוני שלום כשטיל נופל להם לא רחוק מהבית או בעיר הסמוכה?
השער יצא כפי שהיא רצתה? זה הביע מה שהיא קיוותה שיביע?
כן, מלבד שינויים שנעשו תוך כדי תהליך, ליסה מאוד אהבה גם את שיטת העבודה וגם את התוצאה הסופית. היה לה חשוב שיופיעו שתי יונים, וזה כנראה היה לה משמעותי כדי לציין נושא של שלום או אופטימיות, דוקא בזמן מלחמה.
ואת מרוצה?
כן, אני מרוצה, כי בסך הכול היה לי חופש לעבוד בסגנון שלי.
נכון שישנה מגבלה באיור מוזמן שכזה שהוא מוגבל מבחינת נושא, מכתיבים לך אלמנטים אבל הוצאתי מזה את המיטב שלי ונהניתי גם, וכשאני רואה את העותקים המודפסים שהגיעו אלי בדואר, זה ממש נחמד, אפילו קצת "גאווה לאומית". המאיירת מישראל.
אני רואה שבעמוד 4 מופיע תמונה שלך ומידע, זה באמת נראה מכובד
קודם כל, אני מרוצה מכך שהתייחסו לאמן שעבד על השער. לא רק במקרה שלי, הם נוהגים כך בכל מאייר. במקרה הנוכחי ציינו באמת את התנאים המיוחדים בהם עבדתי הפעם, והדגישו ששידרתי אופטימיות ביצירה, ושלמרות המלחמה העבודה שלי יצאה אופטימית ועם תקווה.
מעבר לכך, כמובן שאני שמחה שיותר אנשים יכירו אותי ומה שאני עושה, זה תמיד טוב.
את מאיירת רק למגזינים ולאנשים מבוגרים?
לא ולא... אומנם אני עוסקת גם בתחומי אמנות אחרים מאשר איור, כמו הדפסים, קולאז'ים ומיקס מדיה, ואיירתי בעבר גם ספרי שירה, כריכות ספרים וכו', אבל אהבתי הגדולה היא איור ספרי ילדים.
מה אני יכולה לאחל לך מבחינה מקצועית?
היום הייתי רוצה כמובן שיכירו אותי עוד אנשים, סופרים, והוצאות ספרים, שיעריכו את הסגנון שלי שבא קודם כל ממקום של אמנות אבל גם עכשווי ומעודכן.
הכי הייתי רוצה עוד פרויקטים של איורים לספרי ילדים. איירתי בשנה האחרונה כארבעה ספרי ילדים ואני מקווה שיהיו עוד. הייתי רוצה שאנשים בארץ גם ייפתחו קצת יותר לתחום הספרים הדיגיטליים, זה יפתח עוד אפשרויות גם למאיירים.
שמעתי שאיירת לאחרונה גם ספר שלך?
כן, מאחר שאני גם תומכת נלהבת של ספרים דיגיטליים שזה תחום שבארץ רק מתחילים להסתגל אליו, כתבתי ואיירתי לפני כשנה ספר ילדים משלי, "העדר" או The Flock שתורגם לאנגלית ונמצא למכירה רק באינטרנט באתרי ספרים בארץ ובחו"ל. זה היה פשוט הרבה יותר קל ואפשרי.
הזמנה לתערוכה ״מילים: אהוד מנור״

מצורפת הזמנה לפתיחת התערוכה בעקבות התערוכה של אגודת המאיירים בישראל.
התערוכה תתקיים בשד' ביאליק רמת השרון.
כל הפרטים בהזמנה המצורפת
תודה לאמנים המשתתפים על שיתוף הפעולה.
אנו משתתפים בצערו של חברנו דניאל פוירשטיין על מות אביו פרופסור ראובן פוירשטיין. מצורפת כתבה על חייו ופעלו של פרופסור פוירשטיין.

פרופ' ראובן פוירשטיין מת בגיל 93
פרופסור ראובן פוירשטיין, חתן פרס ישראל למדעי החברה ומי שייסד שיטת הוראה ייחודית המסייעת ללקויי למידה רבים, נפטר (יום ג', 29.4.14) בגיל 93. הלוויתו תצא (יום ד', 30.4.14) בשעה 12:00 בצהריים ממכון פוירשטיין ברחוב נרקיס 47 בירושלים אל הר המנוחות.
פרופ' פוירשטיין ייסד את מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה. מחקריו הרבים בנושא מהווים תשתית למחקרים רבים נוספים בארץ ובעולם. תוכניות החינוך המיוחד בישראל נשענות במידה רבה על תורתו.
פוירשטיין נולד ברומניה בשנת 1921. בין השנים 1940 ל-1944 למד פסיכולוגיה ועמד בראש בית ספר לילדים במצוקה. בשנת 1944 עלה לארץ ישראל ועבד עד להקמת המדינה כמורה לחינוך מיוחד בכפרי נוער. כחלק מעבודתו לימד ילדים ניצולי שואה.
בין שנת 1949 ל-1955 ניהל את השירותים הפסיכולוגיים של עליית הנוער באירופה. במקביל לעיסוקו זה סיים באוניברסיטת ז'נבה את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה קלינית. בין מוריו היו ז'אן פיאז'ה וקארל יונג. לאחר ששב לארץ היה מנהל מערך ההדרכה והפסיכולוגיה של עליית הנוער ובסוכנות היהודית. בתפקיד זה שימש עד לשנת 1983.
בשנת 1965 ייסד פוירשטיין מכון מחקר משותף עם ארגוני ויצו והדסה ובשנת 1970 השלים את לימודי הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה התפתחותית בסורבון שבפריס.
בשנת 1992 קיבל פרופ' פויקשטיין את פרס ישראל בתחום חקר מדעי החברה ואת אות יקיר העיר ירושלים. באותה שנה גם נקרא מכון המחקר על שמו.
בין היסודות שבשיטה הלימודית שפיתח פוירשטיין:
הקניית הערכה עצמית גבוהה ומוטיבציה להשתקמות בעזרת חוויות הצלחה לימודיות
הוראה מתווכת שמשמעה שהמורה אינו מקור החומר אלא מדריך חיפוש החומר ומדריך ההתמודדות עמו.
הוראה טובה צריכה להקנות לתלמיד כלי חשיבה. כלי חשיבה אלה, אמורים להקל על התלמיד את המשך הלמידה, בתנאים וסביבות מרובים ומגוונים ככל האפשר.
הימנעות מסביבות הוראה בעלות אוכלוסייה חד גונית ודלות גירויים, או דלות שינויים מתוך אמונה כי השילוב בחברה הוא גם מטרת החינוך וגם אמצעי חינוכי חשוב להשגת מטרה זו.
אבחון יכולת הלמידה חייב להיעשות תוך תצפית על הליך למידה. בשיטת האבחון של פוירשטיין, נבדקת רק בשלב הראשון, היכולת העכשווית לפתרון בעיות. בשלב הבא, הנבחן מקבל הדרכה ועידוד נפשי ללמוד. בשלב השלישי נבדקת יכולתו החדשה של הנבחן לפתור בעיות דומות לאלו שהוא נכשל בפתרונן קודם לכן. בשלב הרביעי, נבדקת יכולתו של הנבחן להשליך את ידיעותיו החדשות על בעיות פחות ופחות דומות לאלו שלמד לפתור זה עתה.
פוירשטיין מדד אינטליגנציה חלופי ל-IQ אשר נועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבדק.
בנו של פרופ' פוירשטיין, הרב רפי פוירשטיין, הוא מבכירי רבני צהר ומכהן כמנהל במכון המחקר של אביו.
״ בגן עדן של ילדות״ תערוכה של אגודת המאיירים בישראל במכון הטכנולוגי חולון.

התערוכה בעקבות שירים מילדותם של האמנים המשתתפים.
שירים ששמעו בילדותם המלווים אותם עד היום.
האמנים נותנים פרשנות עכשווית כבוגרים לשירים שהשפיעו עליהם בילדותם.
השירים מארצות שונות ומתקופות שונות בהתאם למוצאם וגילם של האמנים.
התערוכה מלווה בקטלוג.
אוצרת: מיכל חיל מנהלת הספריה במכון הטכנולוגי
פתיחת התערוכה: 28.1.14 בשעה 15.00
כל הפרטים בהזמנה המצורפת
הכניסה חופשית וכולכם מוזמנים.
בברכה
נגה שימל
יו״ר אגודת המאיירים בישראל
קובץ מצורף | גודל |
---|---|
image.jpg | 193.8 ק"ב |
אגודת המאיירים בישראל מציגה תערוכה : "שירי התנ"ך" במסגרת הביאנלה ה- 12 לאיור בגלריה העירונית ברעננה.

אגודת המאיירים בישראל מציגה תערוכה : "שירי התנ"ך" במסגרת הביאנלה ה- 12 לאיור בגלריה העירונית ברעננה.
פתיחת התערוכה- מוצאי שבת 4.1.14 . התערוכה תהיה מוצגת עד ה- 15.3.14
אוצרת התערוכה: אורנה פיכמן
התערוכה מלווה בקטלוג.
התערוכה בשיתוף פעולה עם רשת ג'.
הספיישלים ברשת ג' ישודרו בשידור חי:
יום חמישי 2.1.14 בין השעות 15.00 עד 17.00
כולל ראיונות עם אמנים משתתפים. מראיינת- מיכל שמואלי
יום שישי 3.1.14 בין השעות 8.00 עד 10.0
כולל ראיונות עם אמנים משתתפים. מראיין זהר סדן.
לאחר השידורים יהיו הספיישלים באתר של רשת ג' למשך שבועיים.
ג'ינגל פרומו ישודר מיום א' 29.12.13 עד יום ו' 3.1.14
כל הפרטים בהזמנה המצורפת.
הכניסה חופשית וכולכם מוזמנים.
להתראות בפתיחה
נגה שימל
קובץ מצורף | גודל |
---|---|
התנך הזמנה.jpg | 375.02 ק"ב |
התערוכה הבאה שלנו במסגרת הביאנאלה ה-12 בגלריה העירונית ברעננה תתקיים בינואר 2014.

חברים יקרים
התערוכה הבאה שלנו במסגרת הביאנאלה ה-12 בגלריה העירונית ברעננה תתקיים בינואר 2014.
שם התערוכה: שירים בעקבות התנ"כ.
אוצרת התערוכה: אורנה פיכמן
התערוכה תתבסס על רשימת שירים (קובץ מצורף) בנושא התנ"כ.
התערוכה בשיתוף פעולה עם רשת ג' וקול ישראל. כמו בכל תערוכה ברעננה, התערוכה תפורסם ברשת ג' ותוקדש תוכנית ( או שתיים)
לתערוכה.
הפעם ניתן לשלוח רק עבודות דו מימדיות (לא תלת מימדיות). עד 4 עבודות.
שיפוט העבודות יהיה במייל. ניתן לשלוח למייל של אורנה פיכמן במתקונת קלה - עד 1 מגה כבר מהיום.
כל הפרטים בקבצים המצורפים. הגשת העבודות לאחר השיפוט בתחילת יולי 2013.
תאריכי ההגשה הממשית בקובץ המצורף.
התערוכה תהיה מלווה בקטלוג.
לשאלות אנא פנו לאורנה פיכמן- פרטי התקשרות בקובץ המצורף.
קישור לקבצים בהמשך.
יצירה טובה ונעימה לכולם.
להתראות
נגה
https://docs.google.com/file/d/0B50y-ZEp5PK4elhfN09JejJuazg/edit?usp=sha...
https://docs.google.com/file/d/0B50y-ZEp5PK4eHNyakw4ZzBrV28/edit?usp=sha...
ביום ראשון 3.3.13 בשעה 17.00 תתקיים האסיפה השנתית של אגודת המאיירים בישראל

חברים יקרים
ביום ראשון 3.3.13 בשעה 17.00 תתקיים האסיפה השנתית של אגודת המאיירים בישראל
בבית אריאלה בתל-אביב שד' שאול המלך 25.
תכנית הערב מפורטת בהזמנה.
מצפים לבואכם.
להתראות באסיפה
חברי הועד ונגה שימל
מצורף קישור להזמנה
https://docs.google.com/file/d/0B50y-ZEp5PK4U1ptYTZYZ2ZjN1E/edit?usp=sha...
תערוכת "מאיירים את קורצ'אק" מוצגת במהדורה מודפסת במיאנמר באוניברסיטת ינגון הבירה.

חברים יקרים
תערוכת "מאיירים את קורצ'אק" מוצגת במהדורה מודפסת במיאנמר באוניברסיטת ינגון הבירה.
התערוכה נפתחה במסגרת אירוע של שגרירות ישראל במיאנמר לרגל יום השואה הבינלאומי.
בפתיחה הרצתה על יאנוש קורצ'אק הגב' אורית דליות מיד ושם ומרצים נוספים.
נוכחו כ 700 סטודנטים וחברי סגל דיפלומטי מארצות שונות כולל שגריר ישראל במיאנמר מר חגי בהר.
מצורפות תמונות מפתיחת התערוכה.
אם תשימו לב הכתוביות מתורגמות גם לבורמזית...
תודה לאמנים המשתתפים על שיתוף הפעולה.
להתראות
נגה
ניתן לראות את תמונות התערוכה בקישורים המצורפים:
https://docs.google.com/file/d/0B50y-ZEp5PK4enQtaU1aMkotdHM/edit?usp=sha...
https://docs.google.com/file/d/0B50y-ZEp5PK4a1hoTkktM1V2NFU/edit?usp=sha...
https://docs.google.com/file/d/0B50y-ZEp5PK4VlE3aVdMVFA3dVU/edit?usp=sha...
https://docs.google.com/file/d/0B50y-ZEp5PK4TVFDV1NTTm5IaUk/edit?usp=sha...
אנו משתתפים בצערה של חברתנו אורה שורץ על מות בעלה אליהו (מתוקה) שורץ.
אנו משתתפים בצערה של חברתנו אורה שורץ על מות בעלה אליהו (מתוקה) שורץ.
ההלויה היום 22.1.13 בשעה 13.00 בקיבוץ החותרים.
השבעה בביתם ברחוב זאב ז'בוטינסקי 11 חיפה.
שלא תדעי עוד צער
חברי אגודת המאיירים בישראל
חברי הוועד ונגה שימל
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »